באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תרצ״ה

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תרצ״ד באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תרצ״ו »

1 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

דיני סעודת פורים. ובו ד סעיפים:הגה מצוה להרבות בסעודת פורים טור ובסעודה אחת יוצאים מרדכי ספ"ק : סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו: הגה ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה תשו' מהרי"ו:

2 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

3 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו כל בו ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי מהרי"ל ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום וע' לעיל סי' תקס"ח וסי' תק"ע. יש נהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון מהרי"ל ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וערבית יתפלל בלילה ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורוב הסעודה צריך להיות ביום מנהגים ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו וכשחל פורים ביום ששי יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת מנהגים ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו ת"ה יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל כל בו. טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן אורה זו תורה מהרי"ב וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים בי"ד וט"ו מנהגים וכן נהגו ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם ת"ה סי' ק"י וע' בח"מ בדיני נזיקין :

4 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

5 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

6 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה אומר על הנסים דבתר תחלת סעודה אזלינן ויש מי שאומר שאין לאומרו ונוהגין כסברא ראשונה:

7 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

8 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

9 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד וכל המרבה לשלוח לריעים משובח ואם אין לו מחליף עם חבירו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו: הגה ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה מדברי הרא"ש פ"ק דמגילה ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש אבל לא בהיפך שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין אבל במתנות לאביונים אין לחוש:

10 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

11 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

12 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

1 שם בגמרא דמגילה ז'

2 מימרא דרבא שם

3 ג"ז מימרא דרבא שם

4 דיש מפרשים שברוך מרדכי וארור המן חושבני' דדין כחושבני' דדין ושצריך לשתות כל כך עד שלא ידע לכוין המספר

5 סוף סימן שע"ח:

6 שבת כד כרב הונא ורב ששת

7 הגהת מיי' בפ' ב' מהלכות מגילה בשם הר"מ וא"ח בשם הר"י מקורביל

8 טור בשם אביו הרא"ש

9 ציינתי לעיל ריש סי' תרצ"ד

10 רמב"ם בפ"ב מהלכות מגילה

11 מהא דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין שם במגילה

12 כפירוש הר"ן שם:

6 שבת פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְהַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן? כֵּיוָן דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא — לָא מַדְכְּרִינַן, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא — מַדְכְּרִינַן?! אָמַר רָבָא אָמַר רַב סְחוֹרָה אָמַר רַב הוּנָא: אֵינוֹ מַזְכִּיר. וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר — מַזְכִּיר בַּהוֹדָאָה. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא. סְבַר לְאַדְכּוֹרֵי בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. אָמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: כִּתְפִלָּה. מַה תְּפִלָּה בַּהוֹדָאָה — אַף בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּהוֹדָאָה.

10 משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה פתח ↗

כֵּיצַד חוֹבַת סְעֻדָּה זוֹ. שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקֵּן סְעֻדָּה נָאָה כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ. וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּתוֹ. וְכֵן חַיָּב אָדָם לִשְׁלֹחַ שְׁתֵּי מְנוֹת בָּשָׂר אוֹ שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁיל אוֹ שְׁנֵי מִינֵי אֳכָלִין לַחֲבֵרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אסתר ט יט "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", שְׁתֵּי מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ לְרֵעִים מְשֻׁבָּח. וְאִם אֵין לוֹ מַחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ זֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעֻדָּתוֹ וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעֻדָּתוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

« באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תרצ״ד באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תרצ״ו »